הלוואות חוץ בנקאיות? הזהרו לכם!​

את הבנקים בישראל אי אפשר להחליף! אין להם תחליף ולא מתחרים. חבל שכך. זה המצב לאשורו.
לרגולטור הייתה כוונה אחרת. הכוונה, ככל הנראה, לא הייתה מספיק אמיתית והביצוע כשל לחלוטין.
יותר מזה,  בשיטה הנוכחית גם לא צפוי להיות שינוי כלשהו וכל מתחרה למערכת הבנקאית – דינו להישאר מאחור.
אם אתם מתלבטים, עומדים בצומת קבלת החלטה, מנסים לחשב כמה זה יעלה לכם או רק רוצים להבין ולדעת המאמר הזה בשבילכם.

בשנים האחרונות אנו שומעים הרבה את המילים חוץ בנקאי. נדמה שהאשראי הניתן הוא בנוסף למערכת הבנקאית. זה לפחות מה שמספרים לנו כל הזמן. כיום, זה כבר לא נכון. שוק ההלוואות המשניות – הלוואות חוץ בנקאיות – הפך לפורח ומשגשג ולא כי יש לו משהו אחר להציע, אלא כי נדמה לנו לעיתים שאין ברירה.

כלקוחות טובים – אם הגעתם לשוק אשראי משני – לא פעלתם נכון וזה עלה לכם כסף רב.

כלקוחות לא טובים – מעטים המוצרים שהשוק הזה באמת מציע עבורכם. צריך לבחור אותם בקפידה, לוודא שאין להם תחליף במערכת הבנקאית ולקחת אותם בצורה חכמה ונכונה. זה יחסוך לכם כסף רב!

הבעיה הגדולה של צרכני אשראי היא שברגע שצריכים את האשראי, העיניים נעצמות ולא בודקים כמה זה עולה. לעיתים קרובות ביצוע עסקאות אשראי בצורה לא טובה ולא נכונה, עלולות להוביל לקריסה העסקית/הפרטית. לא כל אשראי נכון לקחת. לא בכל מחיר ולעיתים יש פתרונות חליפיים מאלה הזמינים והמוכרים לנו.

במאמר זה אסביר מדוע שוק ההלוואות המשני או הלוואות חוץ בנקאיות, הפך לא רלוונטי, יקר והשימוש בו מחייב ידע והבנה מקצועיים.

הסיבות העיקריות לעדיפות המערכת הבנקאית

1. הבנקים בישראל יכולים להלוות לציבור כסף שאין להם. בשפה מקצועית – לבנקים בישראל יש יחס הלימות הון סביב 10%. למוסדות פיננסיים שאינם בנקים – אין את האפשרות הזאת. לכן, במצב הנוכחי ולפי היחס הזה, בנק יכול להלוות פי 10 מההון הקיים לו (ואף יותר בהתקיים תנאים מסוימים). זה מספק לו יתרון תחרותי אדיר על פני מתחריו.
2. כיום, אין דבר כזה חוץ בנקאי. הנתון היחידי הנכון כאן הוא שהגורם המלווה איננו בנק. מהיום בו נחקק חוק נתוני האשראי (שנכנס לתוקף בשנת 2019), האשראי של כולנו גלוי לעיני כל גורם מלווה, ואלה מבצעים ניתוח כללי של סך האשראי שאנו משתמשים בו, שכולל אשראי מכלל המקורות שצרכנו – בנקים וגופים פיננסיים אחרים. לכן, כל אשראי שאנו נוטלים – קיים כחלק מהאובליגו שלנו והמקור לא משנה.
3. אין גוף חיצוני שמסוגל להתחרות בעלות האשראי הבנקאי. זה נובע מהיתרון לגודל שיש לבנקים, כמות הכסף ובעיקר מהסיבה שצוינה בסעיף 1 לעיל.
4. אין מודל עסקי למוסדות החוץ בנקאיים המציע יתרון על פני הבנקים – הגופים החוץ בנקאיים מבצעים אנליזות לאשראי בדיוק כמו הבנקים. הם נותנים את אותם המוצרים שנותנים הבנקים, לא נכנסים בכשלי השוק הקיימים ופשוט גובים מחירים הרבה יותר יקרים. הם לא מציעים שום דבר חדש ומיוחד שאין לבנק. הסיבה היחידה שהם עובדים ומספקים אשראי – כי הלקוח חלש. אין לו ידע ויכולת בהתמודדות מול הבנקים אז נח לפנות לחברות שמעניקות לנו שירות וגורמות לנו להרגיש רצויים יותר. רק שהמחיר – הרבה יותר גבוה.

לאחרונה, איבדנו גם את היחס הזה ונראה שהצרכן עובד אצל כולם. התחושה היא שעושים לנו טובה שנותנים לנו אשראי. לא יצא לי ללוות עסקה אחת בה נותן השירות (הגוף הפיננסי) אמר תודה ללקוח. תמיד זה הפוך. וזה יכול ללמד הרבה על דפוסי היחסים בין לקוח לנותן שירות שהתהפכו במיוחד כשזה נוגע למתן אשראי.

יחס הלימות הון במערכת הבנקאית בישראל

ההגדרה הכלכלית של מונח זה היא – היחס בין נכסי הסיכון של הבנק להון של הבנק. בגדול, מבלי לרדת לפרטים, אם לבנק יש שקל אחד בהון שלו, הוא יכול להלוות ללקוחות 10 שקלים, כל עוד היחס הינו 10%.

כל בנק בישראל כפוף להוראות הבנק המרכזי בישראל ולהוראות המפקח על הבנקים. היחס עומד סביב 10% ומחולק לסוגים שונים. לכן, בישראל, בנק יכול להלוות ללקוחות גם כסף שאין לו. למעשה, עיקר ההלוואות שהמערכת הבנקאית מספקת – לא מגובות בכסף מנגד.

בחברות חוץ בנקאיות המצב שונה. החברות הללו לא יכולות להלוות כסף שאין להן. לכן, במצב הגיוני של הון, לעולם למערכת הבנקאית יהיה יתרון לגודל.

יתרון זה יוצר פער מובנה, גדול מאד, בין היכולת של הבנק ליכולת של גופים פיננסיים אחרים ומכאן ההבדל העיקרי. למעשה, כשיש יתרון לגודל בפער כזה, אין יכולת לתחרות הוגנת. כשאמרו לנו שרוצים ליצור תחרות הוגנת בשוק – שכחו להשוות בין כלי העבודה לכלל השחקנים.

מה זה חוץ בנקאי?

בעבר, היה אפשרי מצב של נטילת אשראי מקביל מגופים שונים ללא שקיפות בין הגופים, כאשר המידע אודות הפרט לא גלוי לאיש. יתרה מכך, כשגופים חוץ בנקאיים נתנו אשראי, זה באמת היה אשראי מחוץ למערכת הבנקאית והוא פחות עניין את הבנקים. זה היה בנוסף וללא ידיעה ומעורבות. זוהי הסיבה העיקרית שקראו לזה אשראי חוץ בנקאי. לא רק מהטעם שנותן האשראי הוא לא בנק, יותר מהמקום שהאשראי הזה לא נספר באובליגו של הפרט/עסק/חברה.

משנכנס חוק נתוני האשראי לתוקף (2019) והחל בו שימוש גורף עם הזמן, כלל נתוני האשראי שהפרט/עוסק צרך, נרשמים בדוח האשראי המרכזי. כיום, כל גוף פיננסי שאנו פונים אליו לקבלת אשראי כלשהו, מבקש את דוח האשראי ובמידה ונתן אשראי כלשהו – הוא רושם אותו וזה מצטרף לכלל נתוני האשראי שלנו.

לכן, כשאנו באים לכל גוף פיננסי לבקש אשראי, הנתונים האישיים/העסקיים שלנו גלויים לכל ואלה בוחנים אותנו על סמך סך האשראי שלנו, הכולל את האשראי שניתן מהמערכת הבנקאית וגם מגופים פיננסיים אחרים.

בפועל, עקרו את חשיבות המונח חוץ בנקאי מעיקרו.

תחרות הוגנת במחירים? אין באמת כזאת

הבנקים בישראל ובעולם גדולים וסגורים. היום בלתי אפשרי להתנהל בלי חשבון בנק. לבנקים יש מספרי בנק ואם גוף פיננסי, גדול ככל שיהיה, לא מחזיק במספר כזה – הוא לא בנק ולא יכול לתת שירותי בנק.

ההשלכות רבות. לדוגמה: ביצוע פעולות כספיות בארץ, פעולות בחשבונות זרים ומול חו"ל, עבודה מול מוסדות המדינה ועוד. את רוב הפעולות ניתן לבצע רק באמצעות בנקים.

בכל הנוגע לנטילת אשראי – אי אפשר להתחרות במערכת הבנקאית. הסיבה העיקרית לכך נובעת מכמות הכסף שהם יכולים להלוות כתוצאה מיחס הלימות ההון. ממילא ההון שלהם כבר גדול, כך שהיכולת שלהם להלוות כספים כמעט בלתי מוגבלת.

הציבור בכללותו משתייך למערכת הבנקאית כתוצאה מחוסר אפשרויות. בפועל, טוב שכך. המערכת הבנקאית בישראל שמורה ביותר ותפקידו של המפקח על הבנקים, בראש ובראשונה, הינה לשמור על יציבות המערכת הפיננסית בישראל. כתוצאה מכך ומסיבות נוספות, ובניגוד למדינות רבות בעולם, הציבור יכול לישון בשקט בדבר יציבות המערכת הבנקאית.

כתוצאה משיוך מוחלט למערכת הבנקאית, בבואנו לצרוך אשראי, הבנק הוא הראשון שמקבל את דרישת האשראי שלנו והוא גם הברירה הקלה והנוחה לנו. זו יכולה להיות פרשנות פרטית למונופול. כל בנק של לקוח הוא סוג של מונופול בעיני הלקוח. שלא לדבר על כלל המערכת הבנקאית מול הציבור בכללותו.

יחס הלימות הון, הון עצמי גבוה, חשבון חובה לכל אדם בבנק – איך אפשר להתחרות בזה?

כלל בסיסי בכלכלה נובע מעקומת הביקוש – הכמות עולה – המחיר יורד.

לכן, בנטילת אשראי, הבנק, כמעט תמיד, הוא המלווה הזול ביותר ואל לנו להתחיל מחיפוש אשראי במקומות אחרים. זה יעלה ביוקר ולעיתים גורלי.

היעדר ייחודיות למוסדות החוץ בנקאיים

אם כך הדבר, אז מה מציעים לנו נותני האשראי שאינם בנקים?

כיום אין מוצרים שהמלווים החוץ בנקאיים מציעים שהם לא בטווח המוצרים של הבנק. קיימים מוצרים שהם לא תחת פיקוח ורגולציה שבנק לא יכול לתת אותם וגופים אחרים כן.

המוסדות החוץ בנקאיים שוגים בכך שהם לא מנצלים את היתרונות היחסיים שיש להם על פני הבנקים, ויש כאלה, כדוגמת כפיפות להוראות המפקח על הבנקים, יכולת להעניק שירות אישי בעוד שהמערכת בכללותה עברה לדיגיטל, העמקה בפרטים וביצוע עסקאות שהבנקים כהגדרה פחות אוהבים ועוד, והם נכנסים לקרב על הלקוחות הטובים מול הבנקים.

כלקוח טוב, אין מה לפנות לגורם שאיננו בנק. ומנגד, ללקוח לא טוב, המלווים החוץ בנקאיים לרוב לא רוצים להלוות גם כן.

במצב הנוכחי של נותני האשראי החיצוניים – הם בודקים דירוג אשראי כמו בנק, בוחרים למי לתת את האשראי ונותנים אותו במחיר גבוה. והמחיר ממש גבוה. לאחרונה, הקרן להלוואות בערבות המדינה הכניסה לסל המלווים גם חברות חוץ בנקאיות. אפילו שם המחירים היו גבוהים בכ – 2% מהבנקים. ואלה הלוואות בערבות המדינה.

ריבית הפריים כיום מרקיעה שחקים. המרווחים הבנקאיים נשארו כשהיו (התוספת לריבית הפריים) ובמערכת הבנקאית הם נעים בסביבה של פריים + 1%-4%. בחברות החוץ בנקאיות, לרוב, המרווחים כפולים במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב ההלוואות יכולות להגיע לסביבה של מעל 20% לשנה. זהו מחיר המתקרב למקסימום שנקבע בחוק אשראי הוגן. אני לא מכיר אנשים רבים או עסקים המסוגלים להחזיק ולשלם ריבית שכזאת. לצערי, במצבים הללו, הסוף ידוע מראש – מימוש בטוחות.

שוק הפיננסים בפריחה משגשגת ושוברת שיאים. הלוואות במחירים גבוהים, כמות הלוואות גדולה ובהיקיפים גבוהים, לאור שקיפות האשראי – רמת הבטוחות עלתה והעסקאות מצד נותן האשראי בטוחות הרבה יותר ונראה שהגמילה מצריכת אשראי לצרכן לא קרובה.

מודלים כלכליים רבים דנים ומסבירים ביתר בהירות מתמטית את הצורך והנכונות באשראי. במחירים הנוכחיים – לא זו היתה הכוונה. הזהרו לכם! צרכו אשראי חכם. אשראי חכם זהו אשראי שנועד לגשר על פערים. זהו אשראי שנועד להיות מקור צמיחה לכסף שלכם שעליו תרוויחו סכומים גבוהים יותר מגובה תשלומי הריבית. זהו אשראי שנועד לספק לכם מענה להחלקת הכנסות. אל תתבלבלו! אשראי נוסף לכשעצמו מקטין את ההון העצמי ואתם שווים פחות. אתם שווים פחות בדיוק בחלק שמישהו אחר לוקח מכם.

בין אם אתם לקוחות טובים בעיני המערכת הבנקאית ובין אם פחות, אל תתנו לאף אחד לגרום לכם להרגיש פחות טובים. אתם צורכים שירות ומשלמים עליו בהתאם. קחו רק את מה שאתם צריכים ולא את מה שנותנים לכם. למערכת האשראי יש תכונה מדהימה – אוהבים לתת אשראי למי שלא צריך אותו. בעסקים ובמשקי בית, המועד הנכון ביותר לקחת הלוואות הוא בדיוק רגע אחד לפני שצריכים אותו. הסיבות – האשראי זמין ובזול. אולם, פעולה שכזאת מצריכה תכנון ואסטרטגיה נכונים של תזרים המזומנים שלנו ולא תמיד זה מתבצע נכון.

תכנית עסקית טובה, תחזית נכונה ומדויקת של תזרים מזומנים – לעסק או לבית, התחשבות בחוסר וודאות ותמחור נכון של כלל הפרמטרים – כשזה נכון – האשראי מותאם ונכון וכך גם המחירים שמשלמים נמוכים משמעותית וחוסכים כסף רב. כשפועלים נכון, אין צורך לשלם מחירים יקרים וחסרי היגיון.

לנו קיים ניסיון רב והיכרות רבת שנים עם המערכת הפיננסית. בואו וקבלו ליווי צמוד ונכון. כזה שישקף את צרכיכם ויוביל אתכם למעלה. היתרון שלנו הוא ההצלחה שלכם. הבונוס שלכם יהיה חיסכון כספי גדול.