מאת רו"ח אילן פרץ

פעמים רבות כשעולה השאלה בדבר צורת ההתאגדות העדיפה, קיימת נטייה לבחון בעיקר את היבטי המס בעוד שבפועל, החלטה שכזאת תלויה במשתנים נוספים רבים ומגוונים ויותר חשובים.

במאמר זה אסקור חלק מהשיקולים העומדים בפנינו בטרם נקבל החלטה בדבר צורת ההתאגדות הנכונה, הן לעוסק חדש והן לעוסק קיים.

בעלות עסקית.

כעוסק, הבעלות על העסק הינה של הנישום (הפרט, האדם עצמו). הפרט אחראי לכל פעילותו ולתוצאותיה. כאשר מתאגדים כחברה, היא פועלת כישות משפטית נפרדת הכפופה לחוק החברות. כפועל יוצא, חברה בע"מ מוגבלת בתחום  אחריותה בניגוד לעוסק שכלל האחריות בכל התחומים הינה ללא הגבלה ותחת שמו הפרטי.

אורך חיים ומוניטין.

אורך החיים של עוסק מורשה תלוי בעוסק בלבד. פעמים רבות השם והמותג שייכים לאדם ובפרישתו, עזיבתו או פטירתו, לא נותר תוכן לעסק מכיוון שהעסק זה הוא. בחברה, קיים מוניטין שנשאר ללא קשר למחזיקי המניות בחברה. רוכשים מעדיפים מוניטין של חברה על פני מוניטין של עוסק מכיוון שכחברה, העסק יכול להמשיך למשך זמן רב יותר.

היבטי מס שונים.

ראשית, נתחיל מהנושא שמעסיק רבים – מה משתלם יותר?

התשובה על זה מורכבת שכן היא כוללת בתוכה התלבטויות שונות גם כן.

• בחברה שיטת המיסוי היא "מיסוי דו שלבי", משמע, המס נחלק לשני חלקים: האחד הינו מס חברות החל על הרווחים ונכון לשנת 2023 הוא עומד בשיעור קבוע של 23 אחוזים. חברה משלמת מס זה החל מהשקל הראשון של הרווח באופן ליניארי. השלב השני במיסוי הוא שלב משיכת הכספים "עד הבית" שזה אומר שהבעלים מושכים את יתרת העודפים ומשלמים מס על דיבידנד שלרוב הינו 25 או 30 אחוזים (קיים מס יסף של 3 אחוזים להכנסות גבוהות).

לעוסק המצב שונה, שכן הוא משלם מסים בהתאם למדרגות המס החלות עליו באופן אישי.

לכן, אם מפרקים את ההיבט הזה, שיקול המס הינו בהתאם לגובה הרווחים – על רווחים המגיעים "עד הבית" בחברה משלמים עד 48 אחוזים למס הכנסה החל מהשקל הראשון שמרוויחים. כעוסק, המצב די דומה על הרווחים הגבוהים אלא שבדרך יש את מדרגות המס.

 בנוסף, תשלומים לביטוח לאומי החלים על  עובדים שכירים וגם על הכנסות כעצמאי. לא נרחיב על נושא זה מאחר וישנם מספר מקרים שיש להתייחס אליהם באופן שונה. כגון – הכנסות כעצמאי לענין סעיף 62א ו 62ב שחל עליהם ביטוח לאומי (יחיד בעל שליטה בחברה) מול דיבידנדים שבהתאם לסעיף 350(א) (6) לחוק ביטוח לאומי פטורים מדמי ביטוח.

לסיכום סעיף זה – בתכנון מיסויי נכון, גם כיחיד בעל שליטה או מה שנפוץ היום – חברת ארנק, שיעורי המיסוי הכולל בחברה יכולים להיות זהים ואף נמוכים מול עוסק.

• קיזוז הפסדים הינו הפחתה בתשלום מס מרווחים הבאים לאחר הפסדים שמותרים בקיזוז. סעיפים 28 ו 29 לפקודת מס הכנסה מכתיבים מספר כללים בדבר קיזוז הפסדים פירותיים וסעיף 92 דן בקיזוז הפסדי הון. בחברה כמו בעוסק, קיזוז הפסדים מול רווחים מותר והחוק לא מבחין בהבדל. למרות זאת, ישנן הבדלים במקרים מסוימים המטים את הכף לטובת חברה. לדוגמה – מכירת חברה עם הפסדים צבורים, הפסדי הון שנוצרו ממכירת מניות מול קיזוז בחלוקת דיבידנדים. הבדל נוסף הינו בקיזוז הפסדים תחת עוסק אחד או בחברות שונות – כשחברה אחת מפסידה ואחרת מרוויחה, קיזוז מותר כאשר הקיזוז אינו מלאכותי לעומת המצב בו מספר עסקים נמצאים תחת אותו נישום.

לסיכום סעיף זה – גם בענין של קיזוז הפסדים, התאגדות כחברה יכולה להועיל, למעט מקרי קצה. לדוגמה – ישנן כמה סוגי פעילויות שונות תחת נישום אחד וקיזוז בין הפסדים לרווחים לא היה מותר תחת חברות שונות.

• ביצוע השקעות מכספים עודפים שלא עברו את השלב השני של המיסוי. כאמור בענין המיסוי הדו שלבי, שלב ראשון במיסוי הוא תשלום מס חברות על רווחי החברה (נכון לשנת 2023 עומד על 23 אחוזים). שלב זה חובה בכל תקופה. לעומת זאת, כחברה, השלב השני במיסוי נתון לבחירת הבעלים. הבעלים יכולים לבחור האם לחלק דיבידנד או לא. אם לא מחלקים – בכך מונעים את תשלום המס בגין הדיבידנד כאמור. מכך יוצא, שכמות הכסף בקופת החברה הניתנת להשקעה גדולה יותר. המצב שונה אצל עוסק שכן הוא מחויב כל שנה למשוך את כלל רווחיו עד הבית ולשלם מס מלא (עד 47 אחוזים ובתוספת 3 אחוזי מס יסף).

שותפים.

עסקים רבים נקשרים בשיתופי פעולה, הסכמים עסקיים לחלוקת רווחים, משקיעים ועוד. צורות ההתאגדויות האפשריות הינן חברה עם אחוזי החזקה לכל אחד מבעלי המניות מול שותפות שיכולה להירשם ברשם השותפויות ובה כל אחד מהשותפים מחזיק באחוזים מהשותפות. הראיה החשבונאית והמיסויית של שותפות, דומה לעוסק יותר מאשר לחברה. בשותפות, כל אחד מהשותפים אחראי באופן בלתי מוגבל לעסק (למעט שותפות מוגבלת) והמבנה המיסויי הוא הקצאה של אחוזי רווח מהשותפות לכל אחד מהחברים בה.

בחברה, בשונה משותפות, הכניסה והיציאה מתבצעת באמצעות אחוזי החזקה (על ידי רכישת/מכירת מניות) וכלל הפעילות מתבצעת תחת החברה בהיותה ישות משפטית נפרדת (ולא תחת השותפים). מיסוי החברה אינו רלוונטי לשותפים המחזיקים בה ומתבצע באופן אוטונומי על החברה.

לסיכום סעיף זה – חברה בע"מ מספקת הגנה לבעלי המניות שלה במובנים רבים, דבר שלא קורה בשותפות. בנוסף, מבנה המס שלה לא מוכתב מבעלי מניותיה. בשותפות לעומת זאת, קיימת פשטות בצורת ההתאגדות ובעלויות הניהול שלה. הפרטים מקבלים את הרווחים "עד הבית" בכל שנה על כל המשתמע מכך.

קניה/מכירה.

מטרת העסקים הינה לייצר רווח לבעליהם. לעיתים, ומסיבות מגוונות, עסקים נרכשים ונמכרים ובנקודה זאת נוצרים מספר אירועים שמוטב לשים לב אליהם מראש:

1. אירוע מס כתוצאה ממכירה/רכישה – בין אם זה עוסק, בין אם מוכרים מניות בחברה – נוצר אירוע מס שעלול לחייב בתשלום מסים.
2. מיזוג של פעילות – גם כאן קיים אירוע מס. מוטב לתכנן אירוע זה מראש.
3. שינויים משפטיים – העברת בעלות של נכסים, העברת/הקצאת מניות, שינויים ברשם החברות ועוד.
4. העברת פעילות – כעוסק, ניתן למכור את פעילות העסק. הנכסים וההתחייבויות של העוסק הן של הנישום. בחברה כלל המאזן שייך לחברה ללא קשר לבעליה.

לסיכום סעיף זה – מכירה חברה היא אירוע הנוגע לחברה עצמה ולפעילותה (ללא קשר לזהות בעלי מניותיה). מכירת עסק יכולה להתבצע רק באמצעות מכירת פעילות שכן הנכסים וההתחייבויות של העסק שייכים לבעליו. במהלך רכישה/מכירה של עסק, צורת ההתאגדות כחברה עדיפה. באמצעות בדיקות מקיפות, ניתן לדעת מה יש בה וכמה היא שווה. אצל עוסק המצב שונה שכן אנו בודקים את סך פעילותו הנמצאת תחת הנישום וקיים קושי בהפרדת הפעילות, נכסיה והתחייבויותיה.

הערכת שווי.

פעמים רבות נדרשים להציג את שווי העסק – באירוע מכירה, הכנסת שותפים, בקשות אשראי חריגות, כניסה לפרויקטים חדשים וגדולים, התנהלות מול גופים ועוד. כחברה, ביצוע של הערכת שווי ובדיקת נאותות (due diligence) הינם הליכים מוסדרים, שיטתיים וניתנים לאומדן (לרוב). בתהליך זה, מבצעים תחזיות שונות על תוצאות הפעילות של החברה ואומדן עדכני בדבר נכסיה והתחייבויותיה של החברה. לבסוף, קובעים שווי. בעסק/שותפות המצב יותר מורכב שכן הנכסים וההתחייבויות של העסק לא תמיד ברורים. לעוסק לרוב אין מאזן. נכסיו רשומים תחת בעלותו הפרטית וגם ההתחייבויות שנטל (לדוגמא הלוואה מהבנק). במצבים אלה קשה יותר לאמוד את שווי העסק.

לסיכום סעיף זה – בביצוע הערכות שווי, מודל התאגדות של חברה המקיימת הנהלת חשבונות כפולה עדיף ומאפשר להגיע לתוצאות מהימנות  יותר.

הכנת עסק לגידול עתידי, להכנסת משקיעים וגיוסי הון.

כאשר מעוניינים לצרף משקיעים, לגייס הון לעסק, להכין אותו למכירה עתידית, להקים סטרטאפ ועוד, באופן מובהק עדיף להתאגד כחברה. כל פעילויות הקצאת ההון והבעלות על החברה מתבצעות מעל החברה וללא קשר לפעילותה השוטפת. משקיעים יבקשו לקבל לידם בטרם ביצוע ההשקעה – תכניות עסקיות, דוחות כספיים הכוללים מאזן ותזרים מזומנים, הערכת שווי וחומר נוסף, במטרה לאמוד את שווי החברה באופן מהימן. הן מההיבט הזה והן מהיבטים של הכנסת כספים לעסק, ביצוע רישום משפטי, אירועי מס שדנו בהם מוקדם יותר ומשיקולים נוספים, התאגדות כחברה תאפשר זאת באופן טוב יותר.

מודל עסקי.

בכל עיסוק ישנן תחומי פעילויות ומוקדי רווח שונים. כחברה, ניתן לנהל הפרדה רישומית ברורה יותר של מגזרי הפעילות ולספק פלט מהימן יותר שישמש אותנו בעתיד לצרכים של קבלת החלטות עסקיות מגוונות. לדוגמה – החלטה באם מכירת מוצר היא רווחית או לא. הרחבת פעילות מול צמצום שלה ועוד.

פעילות עסקית שוטפת.

בנושא זה ישנן מספר היבטים שונים שעלינו לשים לב אליהם:

1. בחברה קיימת חובת ניהול הנהלת חשבונות כפולה (בניגוד לחלק מהעוסקים). הנהלת חשבונות זאת מאפשרת יכולת ניתוח עסקית רחבה יותר. כך ניתן לקבל את מצבת הנכסים וההתחייבויות של החברה. בנוסף, ניתן לקבל את תוצאות פעילותה של החברה, תזרים המזומנים שלה ומצב ההון העצמי.
2. הפרדת חשבונות בנק. כיום, ידוע לכולם שעדיף וצריך להפריד חשבון עסקי מחשבון פרטי. כעוסק, יש לנו את אפשרות הבחירה. כחברה, היא לא קיימת. חברה חייבת להחזיק חשבון בנק נפרד משל בעליה ולהתנהל בצורה מופרדת לחלוטין. ההפרדה הזאת יוצרת ובונה רק דברים טובים ומלמדת את הבעלים של החברה לעבוד נכון. קיימת האפשרות גם כעוסק לבצע הפרדה שכזאת. אולם בפועל רוב העוסקים מנהלים את חשבונם העסקי יחד עם חשבונם הפרטי ויוצרים מקום לטעויות רבות שלהם יש היבטי מס והלבנת הון פוטנציאליים.
3. ניהול תזרים המזומנים בחברה עם חשבון פרטי אוטונומי והנהלת חשבונות כפולה, אפשרי לאומדן מדויק.
4. התנהלות מול ספקים ולקוחות. לכל חברה יש את ספקיה ולקוחותיה. לכל אחד מאלה יש זהות מוחלטת וברורה. כאשר מנהלים מספר עיסוקים בחברות שונות, מפחיתים את הסיכוי לטעויות ניהול אפשריות.
5. אחריות ותפקידים. בחברה ניתן למנות נושאי משרה שחלה עליהם חובת אחריות אישית לענייני החברה. המצב שונה בעוסק, שכפי שנאמר לעיל, הוא הנושא הבלעדי באחריות בדבר עסקיו.

איסור הלבנת הון.

לאחרונה, חלה רגולציה רחבה בנושא. החל מחוקים של איסור הלבנת הון, דרך צווים בנושא, חוק הצמצום בשימוש במזומנים ועוד. בניהול עסק, חשובה ההפרדה ותיעוד הפעילות לאורך זמן שכן אנו חשופים לביקורות שונות מול רשויות שונות ונדרש לספק הסברים שיניחו את הדעת. כחברה, פעילות החברה מתועדת בצורה טובה יותר ומכח חוק החברות מחויבת לעבור ביקורת תקופתית על ידי רואה חשבון מבקר. נכון שאין קשר רחב בין פעילות הלבנת הון לביקורת דוחות כספיים, עדיין ניהול חברה שעוברת ביקורת חיצונית, מתבצע בצורה טובה יותר מתוך ראיה מראש והתנהלות מתוכננת. בנוסף לכך, חברה מנוהלת על ידי תהליכי עבודה תוך הצבת בקרות פנימיות שימנעו ביצוע פעילות בניגוד לנהלי החברה. זה מתבצע ללא תלות בבעלי החברה.

כעוסק, שימת הלב לנושאים הללו מקבלת פחות תשומת לב והתכנון מראש לא מופנה לכיוונים הללו.

הנהלת חשבונות.

אחד החסרונות של ניהול פעילות תחת חברה הינו עלות החזקת החברה. עלות זאת מורכבת מאגרה לרשם החברות על בסיס שנתי, עלויות לרואה חשבון בעבור ביצוע ביקורת שנתית ובעבור הנהלת חשבונות כפולה. יש לשים לב מראש לעלות התוספתית שנוצרת בעקבות הבחירה בין חברה לעוסק.

הנהלת חשבונות כפולה הינה צורת רישום חשבונאית המאפשרת ניתוח בכל זמן נתון של מאזן החברה ותוצאות פעילותה. ניתוח זה מאפשר לקבל החלטות עסקיות מהימנות יותר ומשקפות יותר את מצב העסק. מאזן החברה כולל רישום של נכסי והתחייבויות החברה. דוח רווח והפסד של החברה מאפשר ניתוח של פעילותה השוטפת.  לרוב, בהנהלת חשבונות כפולה, מסופק גם דוח תזרים מזומנים המלמד על מצבה התזרימי של החברה והפרדת הכסף הנובע או משמש ממקורות שונים.

היתרונות המתקבלים כאן מול התוספת הכספית הינם משמעותיים בהיבט הניהולי.

אשראי ומימון.

פרק זה תופס תאוצה לאחרונה ומחדד את החשיבות שדנו בה לעיל בניהול חשבון נפרד לפעילות העסקית.

כמעט ואין עסק שלא צורך מימון. בסביבת ריבית סבירה – מימון הוא הכרח. בשנת 2019 הוחל חוק נתוני אשראי במטרה לחולל שקיפות בתחום האשראי. בפועל, הצרכנים והעסקים הפכו לשקופים יותר וכל נותן אשראי יודע את מצבו של הפרט במדויק בטרם יספק אשראי. כאן אציין שהשקיפות באשראי הינה על צרכנים פרטיים. לעסקים קיימים דוחות ניתוח מידע עסקי יחסית לסקטור בו הם נמצאים ולא מידע מדויק כמו הדוח הפרטי.

הזכרנו קודם את הענין שכעוסק, הנכסים וההתחייבויות רשומים על שם הנישום. הפרט. משכך, סך האשראי שלנו שקוף לחלוטין לכל נותן אשראי והאחראי הבלעדי על האשראי הינו הפרט. כחברה המצב שונה מעט. האשראי הניתן לחברה הינו לחברה ולא לפרט. זה נכון שלרוב הפרט חותם על ערבות אישית, עדיין, ההלוואות שייכות לחברה ולא לפרטים.

בנוסף לכך, הלוואות שחברה נוטלת על עצמה שייכות לה. לכן כל ההוצאות החלות בגין המימון יחולו על החברה ויותרו בניכוי למס. כעוסק מורשה יש צורך לוודא את ההפרדה בין ההלוואה שנלקחה לטובת העסק מול הצריכה הפרטית. הדבר קשה יותר ליישום ופחות ברור.

נטילת הלוואה כעוסק מורשה בוודאות תפגע בדירוג האשראי של הבעלים. לעומת הלוואה לחברה שהקשר לבעל המניות יתבטא רק ברישום ערבות.

בבואנו לקחת הלוואה עסקית, לנותני אשראי קל יותר לנתח את יכולת ההחזר של העסק כאשר הפעילות העסקית מופרדת מהפרטית.

לסיכום סעיף זה – נטילת אשראי כחברה משפרת את יכולת קבלת האשראי, עדיפה בהיבט המיסוי, בהיבט הניהולי ובדירוג האשראי של הבעלים.

לסיכום, לבחירת צורת ההתאגדות שיקולים רבים שאותם עלינו לקחת בחשבון, לאמוד ולכמת את כלל הפרמטרים, לדעת לקבל את ההחלטה הנכונה אשר תקדם את העסק ותאפשר לו ניהול תקין ומועיל. צמיחה ואפשרות למכירה עתידית. ההחלטות הללו אינן פשוטות ומצריכות תכנון מקיף מראש הכולל את כלל ההיבטים הנכונים לך ולעסק שלך.

שיקולים אלה הינם חלק מהנושאים בהם אנו מתמחים וחלק מהשירותים שאנו מספקים.

כאן במשרדנו, אנו נעניק לכם מעטפת שלמה לכל הצרכים הפיננסים העסקיים שלכם מתוך ידע וניסיון מוכחים של למעלה מ-17 שנה.