מאת רו"ח אילן פרץ

שנת 2016 הביאה עימה בשורה לשוק האשראי בישראל. ספק אם בשורה זו הועילה לצרכן. חוק נתוני אשראי נכנס לתוקפו בשנת 2019 וקבע מטרות כגון: הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת הנגישות באשראי, צמצום האפליה במתן אשראי ועוד. בפועל, הצרכן הפך לשקוף יותר והמערכת הפיננסית תרגמה את הנתונים לכלי עבודה שמשרת בעיקר את נותני החוב. המידע גדל, חשוף לכל נותן אשראי והמערכת הפיננסית הפכה לסלקטיבית הרבה יותר. עולם המימון עבר שינויים רבים בשנים האחרונות. שינה פניו ואנחנו הצרכנים חייבים לעשות את השינויים בעצמנו וללמוד את המערכת שאנחנו ניזונים ממנה ומזינים אותה. כפועל יוצא, נבנו מערכות דירוג המעניקות ציון לכל צרכן וזה משמש לאמוד את רמת הסיכון של הצרכן. אם כך הדבר, עלינו להכיר את המערכת שמכתיבה לנו חלק משמעותי מהתנאים בשוק האשראי.

במאמר זה, נסקור את עיקרי המשתנים המשפיעים על דירוג האשראי ומה ביכולתנו לעשות בכדי להתאים עצמנו למציאות החדשה.

בשלב זה אציין כי גם אם נושא זה מוכר לרובנו, עלינו להבין שהוא חדש. חוק נתוני האשראי הוחל רק בשנת 2019. יתרה מכך, יישום הוראות החוק והשימוש במידע באופן מסחרי, החלו בשנתיים האחרונות. משכך, חשוב לדעת כי התרגום של המערכת הפיננסית טרם ביצע השלמות לקריאת התמונה בכללותה והוא לוקה בחסר בניתוח האשראי הצרכני.

מהו דירוג אשראי?

דירוג אשראי צרכני הינו ציון המתקבל משכלול וניתוח של כלל המשתנים הרלוונטיים לענין קביעת דירוג האשראי. כיום, החברות המדרגות הינן דן אנד ברדסטריט ו בי.די.אי. הן משכללות את הנתונים ומעניקים ציון לכל לקוח. ציון זה נמצא על סולם מדידה המגדיר צרכן אשראי טוב ופחות. בנקודה זאת חשוב לציין כי המערכת מתעלמת לחלוטין מהכנסותיו של הפרט ומחשבת את הציון אך ורק על בסיס חובותיו. נקודה זאת מהווה עיוות שכן יכול להיות פרט ממונף בעל הכנסות גבוהות ועדיין דירוג האשראי שלו יהיה על בסיס חובותיו.

מהם עיקרי המשתנים המשפיעים על דירוג האשראי?

להלן המשתנים העיקריים:

1. חשבונות מוגבלים, כינוס נכסים, הוצאה לפועל – השתייכות למשפחה זאת מחסלת את דירוג האשראי. לא רק שהציון יהיה נמוך, זה רמזור אדום לכל נותן אשראי. לקוח אשר נמצא לאחרונה תחת הגבלות אלו, ככל הנראה ייתקל בקשיים רבים בקבלת אשראי.
2. שיקים חוזרים, התראות על הוראות שלא כובדו ופיגורים בתשלומים – זוהי משפחה נוספת שהשתייכות אליה מקשה גם כן על קבלת אשראי מכל נותן אשראי. הסיבה היא ברורה – נותן אשראי לא רוצה לתת אשראי לפרט שחוזרים לו הוראות חיוב שכן הוא יודע שבסיכוי לא מבוטל הוא ייאלץ להתמודד בעתיד עם הוראות חוזרות.
3. טיפול משפטי ומחילת חובות – מטרת נותני האשראי היא לקבל חזרה את כספם ללא התערבות משפטית. נותן אשראי שמזהה אצל לקוח טיפול משפטי קיים, יפעיל שיקול דעת האם לתת את האשראי מכיוון שהלקוח מצוי בהליכים משפטיים ולא תמיד ניתן לאמוד את השלכותיהן. באותה מידה, לקוח שהיה בהליך של מחילת חוב, מזוהה במערכת כלקוח מסוכן יותר מכיוון שההליך יכול לחזור על עצמו.

הסעיפים הללו הם סעיפי בסיס שבכדי לשפר את דירוג האשראי עלינו לנטרל אותם לחלוטין. הדרך לנטרל אותם היא על ידי טיפול בסגירת ההליכים וחלוף הזמן (כעבור מספר שנים ההתראות נעלמות). דרך נוספת לנטרל אותם היא על ידי מחיקת נתוני אשראי (במצב זה ישנם שיקולים נוספים שנדון בהם בהמשך ולא תמיד הדבר אפשרי).

בנקודה זאת נוסיף כי לעיתים ישנן טעויות. המערכת לא חסינה בפני טעויות רישום ואלה קורות. כאשר הן קורות ומזהים זאת בדוח האשראי, עלינו לפנות לבנק ישראל בבקשת בירור ומחיקת הטעות. דירוג האשראי יתוקן בהתאם.

משתנים חשובים ולא קריטיים:

אלה משתנים המשפיעים על דירוג האשראי ומאפשרים לנותן האשראי ניתוח של המצב והתאמת האשראי לסיכון.

1. אשראי ממספר מקורות שונים – בשנים האחרונות עלה בצורה משמעותית מספר נותני האשראי בשוק והלוואות הפכו לזמינות יותר בצורה דיגיטלית. כאשר מערכת האשראי מזהה לקוח שנטל אשראי ממספר גופים שונים, היא מורידה את הדירוג לאור החשש מסיכון יתר מול אותו הלקוח.
2. ניצול מקסימלי של מסגרות העו"ש – מערכת נתוני האשראי יודעת לזהות את סך צריכת האשראי הממוצעת של הלקוח אל מול המסגרות הקיימות. באם הלקוח מנצל את המסגרות בסביבת המקסימום, מערכת הניתוח מסיקה מזה שהלקוח צורך אשראי ונמצא על הקצה. באופן מתבקש היא מתרגמת את הלקוח למסוכן יותר.
3. ריבוי חשבונות – כאשר ללקוח יש מספר חשבונות, המערכת "נלחצת" מזה ומפרשת את זה כדבר שלילי. חשבונות לא פעילים וללא סיבה מוצדקת להחזקתם – מומלץ לסגור.
4. ריבוי כרטיסי אשראי – כפי שציינו בסעיפים לעיל, קיום מספר כרטיסי אשראי הינו סממן לצריכת יתר לא מבוקרת של הלקוח.

הטיפים לשיפור הדירוג בסעיפים אלה הם :

• לא להיות על קצה האשראי ולהשאיר מרווח אשראי פנוי.
• לצמצם את מקורות האשראי השונים.
• לסגור חשבונות שאין בהם צורך.

משתנים נוספים המשפיעים על הדירוג:

1. ערבויות – כל ערבות שאנו חתומים עליה נלקחת בחשבון לצורך חישוב הסיכון האישי של הלקוח. הסיבה היא שזה כסף שעלול יום אחד להיות משולם על ידי אותו לקוח וצריך לקחת אותו בחשבון בסך האובליגו של הלווה (הלקוח).
2. קיום קשר לתאגיד – לרוב, מחתימים בעלים/מחזיקי מניות של תאגידים על ערבות אישית לחובות התאגיד. קשר שכזה מעלה את רמת הסיכון של הלווה מכיוון שנותני האשראי מבינים שיש משתנה לא ידוע שעלול לצוץ בעתיד והוא לא יקבל ביטוי בדוח של הצרכן הפרטי.

יש לשים לב שכל ערבות שאנו נותנים משפיעה באופן ישיר על הדירוג שלנו לרעה ולהימנע מכך ככל הניתן.

• אחרון חביב ברשימת המשפיעים העיקריים – משכנתה. הלוואה זו היא התחייבות שמופיעה כהלוואה לכל דבר וענין. זה נכון שמבינים שיש נכס אחריה אך זה לא תורם לדירוג אלה מוריד אותו. הסיבה היא כפי שציינו בתחילת המאמר, הדירוג לא מגלם הכנסות וגם לא נכסים (במקרה של נכסים הסיבות מובנות ומטעמים משפטיים).

משפרי דירוג חשובים:

רובנו טועים לחשוב שריבוי של הוראות קבע ופירעון של שיקים רבים בחשבון עלולים לפגוע בדירוג. בפועל, הדבר הפוך! ככל שיש בחשבון אינדיקציות המעידות על עמידה בהתחייבויות כך החשבון מדורג גבוה יותר. לכן, אל תהססו לקיים הוראות קבע ולתת שיקים – פשוט עמדו בתשלומים ובזמן.

מחיקת אשראי:

החוק קבע כי ניתן לבצע מחיקת נתוני אשראי ובתנאים מסוימים. בטרם מבצעים מהלך זה, יש לשים על המאזניים את השיקולים שמנגד:

1. מחיקת נתוני אשראי מהמאגר תוביל לוותק אשראי דל – זהו נתון שקיים בנתוני האשראי והוא משפיע מאד. כאשר מנתחים דוח של לקוח ונראה כי אין לו וותק אשראי, נותני אשראי מבינים את השתלשלות האירועים ולרוב מסרבים למתן אשראי.
2. לעיתים, הנתונים השליליים קרובים לסוף התקופה שהם מופיעים בדוח ועדיף להמשיך להחזיק את הדוח כך עד שמנין הימים יחלוף והדוח יתנקה מעצמו. לרוב בודקים 3 שנים לאחור. בחלק מהמקרים בודקים 5 שנים.
3. המידע החסר כתוצאה ממחיקת האשראי מתורגם באופן שלילי יותר מאשר מידע שלילי בעצמו. הסיבה היא שכשנותן אשראי מזהה חוסר בוותק, הוא לוקח בחשבון באופן אוטומטי את הגרוע מכל. בנוסף לכך, מידע חיובי שהיה קיים – לא מקבל ביטוי לאור המחיקה שבוצעה.
4. לא תמיד ניתן למחוק אשראי. לדוגמה –  אם יש תיק פתוח בהוצאה לפועל ועוד.

מחיקת אשראי יכולה להתבצע לאחר ניתוח מעמיק של הנתונים ולרוב עדיף שלא תתבצע.

עד כה מנינו סוגיות עיקריות בנושא אשראי צרכני. בבואנו לנתח אשראי עסקי, עלינו לדעת שלרוב הוא מבוסס על האשראי הפרטי של בעלי העסק/החברה.

מצב זה מלמד אותנו על הצורך בתכנון נכון והיערכות מוקדמת תוך ראיה כוללת של הלקוח ובעל העסק ביחד.

כפרט וכעסק – תזרים מזומנים קודם לכל!

לסיכום, כסף לוקחים מראש ולא כשצריכים אותו. היערכות מוקדמת ותכנון כולל של צריכת אשראי פרטי ועסקי היא הכרח ולא אחר.

מחובתנו להתאים את עצמנו למציאות משתנה ולפעול בהתאם. לתכנן את צעדנו מראש תוך ידיעה והיכרות עם הסביבה בה אנו פועלים.

עדיין מתלבטים? בואו להתייעץ עם המומחים שלנו שילוו אתכם בכל צעד ויכווינו אתכם בצורה הנכונה עבורכם.