מאת רו"ח אילן פרץ
בשנת 2019 הוחל בישראל חוק נתוני אשראי. מטרתו של חוק זה הינה לחולל שקיפות במצב האשראי של פרטים ולהטיב עימם בתחרות מול גורמים נותני אשראי.
קרה הפוך. לאחרונה, אנו עדים למצב בשוק האשראי בו מצד אחד עלה מספר נותני האשראי – מערכת בנקאית וגופי מימון חיצוניים רבים – ומצד שני החמרת התנאים למתן אשראי. יוצא מכך, שמערכת הבנויה על מתן אשראי (ואף חיזקה לנו את הצורך בו בתודעה), ולשם כך היא נועדה בין היתר, הפכה לסרבנית במתן אשראי.
הקלישאה האומרת שמי שלא צריך כסף מקבל אותו – מקבלת משנה תוקף.
היום ידוע שאשראי נוטלים לפני שבאמת צריכים אותו.
כהקדמה, נסקור בקצרה מה מערכת האשראי יודעת עלינו כפרט בלחיצת כפתור ואיך היא "מתמחרת" אותנו. כלומר, את הסיכון שלנו:
- סך כל האשראי שאנו נוטלים – כל גוף נותן אשראי מדווח לבנק ישראל אודות אשראי שניתן לפרט ובנק ישראל מכליל את הנתונים במאגר האשראי. כתוצאה מכך, כל ההלוואות שלקחנו מכלל הגופים – רשומים ומפורטים בצורה מדויקת מאד. הם כוללים את סכומי ההלוואות המקוריים, תאריכים, יתרות, תשלום חודשי וכל פרט נוסף רלוונטי.
- ניצול אשראי קיים – בעזרת הדוחות המופקים ניתן לראות גם את אחוזי הניצול בצריכת האשראי הפנוי וגם את צריכת האשראי הממוצעת.
- כרטיסי אשראי – כל כרטיסי האשראי והמסגרות שלהם רשומים בצורה מפורטת.
- כיבוד/החזרה של שיקים והוראות חיוב – ניתן לראות ברמה חודשית כמה שיקים נפרעו, כמה חזרו ואת סיבת ההחזרה (אי כיסוי/טכני/אחר) ובאותה מידה את הוראות החיוב שנתנו בחשבונות.
- פירוט על חשבונות שונים – דוח האשראי כולל פירוט על כל החשבונות הקיימים תחת שמנו וכל החשבונות בהם אנחנו שותפים.
- הליכי הוצאה לפועל וחדלות פירעון – זהו אחד האומדנים הראשוניים והבסיסיים של הדוח וניתן לראות מידע זה באופן מפורט.
- ערבויות – כל ערבות שאנו חותמים עליה נרשמת ונזקפת "לרעתנו" בדירוג האשראי. אם נתנו ערבות לחברה הנמצאת בבעלותנו או של אחר, המידע רשום ונלקח בחשבון לצרכי חישוב הדירוג שלנו.
- משכנתא – ניתן לראות את יתרת המשכנתא המדויקת, סכום המקור וההחזרים החודשיים עליה.
- סך החזרים חודשיים – ניתן לראות את סכום ההחזרים החודשיים ועל איזו הלוואה כל סכום באופן שמאפשר לדעת מה סך החזרים שלנו בגין הלוואות.
- שותפויות – בל נשכח שערבויות מבחינה משפטית רשומות ביחד ולחוד. משכך, הסכום המקורי של הערבות רובץ עלינו גם אם יש ערבים/חייבים נוספים.
מכאן והלאה האשראי שלנו מדורג ומתמחר את הסיכון שלנו תחת ציון מסוים.
ישנן חברות כגון: BDI, B&D המחזיקות מערכות אנליזה, משכללות את הנתונים ומעניקות דירוג לכל פרט.
בנקודה הזאת, וראוי לציין, המערכת לא עושה את החשבון מול פרט ספציפי כתלות בהכנסותיו. לדוגמא – פרט שמרוויח 10 אלף או 50 יתומחר בצורה זהה תחת אותם מאפייני אשראי.
מכאן ניתן להבין שפרטים יכולים להיחשב כממונפים (צרכני אשראי) בעיני המערכת בעוד שבפועל המצב שונה.
בעולם העסקי המצב החדש הזה (שעלה מדרגה בשנה האחרונה) מלמד אותנו כמה נקודות תפנית חשובות שכדאי להפנים אותם בהקדם האפשרי:
- אשראי עסקי נותנים בד"כ כאשר יש מאחוריו פרטים שיהיו ערבים לעסק/לחברה.אם הערבים נחשבים פחות טובים – כנראה שגם האשראי לא יינתן או שיתומחר בסיכון גבוה (משמע ריבית גבוהה יותר).
- ערבויות שפרט חותם עליהם לעסק/לחברה שלו משפיעים בצורה ישירה על דירוג האשראי האישי שלו. כשנוטלים אשראי עסקי יש לקחת בחשבון שכאשר נצטרך אשראי פרטי – זה יעמוד לרעתנו בדירוג האשראי.
- בכלכלה ידוע שנקודת איזון טובה של עסק מורכבת משילוב בין הון עצמי להלוואה. המשוואה הזאת מתחילה להשתנות ולא מבחינה מתמטית, אלא מבחינה של קשיים טכניים שנוצרים כתוצאה מנטילת האשראי.
לדוגמא – אם אני פותח חברה והשקעתי חצי מיליון ₪ ממקורות עצמיים וחצי מיליון ₪ מקבלת אשראי, עלי לקחת בחשבון את המשך תוכניותיי. מכיוון שמכאן והלאה גיוס האשראי הנוסף (כפרט או עסקי) יהיה מורכב יותר מתוך ראיה שאני כפרט מסוכן יותר כנוטל אשראי – אני כבר ממונף יותר.
- הצורך בהיערכות מוקדמת ותכנון כולל של צריכת אשראי עסקי הוא הכרח ולא אחר. גיוס אשראי ראשוני – אפשרי. הגיוסים הבאים הופכים להיות קשים יותר בהדרגה וצריכים להיות "צבועים" בצורה מדויקת ומגובים בבטחונות.
בנקודה הזאת כדאי לקחת בחשבון אימרה חשבונאית ידועה – עסקים קורסים מהר יותר על היעדר תזרים מזומנים ולא על תוצאות עסקיות שליליות. כשאין כסף – העסק לא יכול לעבוד!
במישור אחר, וקשור לכך, פועלים חוקים של איסור הלבנות הון, צמצום שימוש במזומנים ועוד. קיימת מערכת אכיפה הכוללת את הגורמים הבנקאיים והרגולטורים הנוגעים בדבר. אלה, מובילים אט אט למקום שאין חשיבות לכסף מזומן בכיס ואף לא בחשבון הבנק. אם קיימת התייחסות במערכת הבנקאית לכסף מזומן – היא שלילית.
מדינת ישראל נמצאת במקום מתקדם מאד בעולם בכל נושא המזומנים ואיסור הלבנות הון. שיתוף מידע עם מדינות אחרות וציות לכללים מחמירים של אותן מדינות כגון : FATCA ו CRS.
ההקשר לדירוג האשראי הוא שישנם סקטורים עיסקיים רבים המושתתים עדיין על פעילות במזומן. מתן אשראי לסקטורים כאלה הוא בעייתי אף יותר. במוקדם או במאוחר ההתאמות של עסקים יהיו חייבות להתבצע בכדי להצליח בסביבה עסקית תובענית ומשתנה.
בימים אלה אנו עדים לתחילתו של משבר כלכלי עמוק בישראל. משבר זה יעמיק את הקושי שסקרנו במאמר זה ויכביד על נוטלי האשראי בקבלת מימון. ואם כבר מקבלים אותו – במחיר גבוה יותר (ריבית גבוהה יותר שממילא גבוהה מאד לאור שיעור הפריים הגבוה כיום).
גם מערכת האשראי תצטרך למצוא את הדרך לתרגם אחרת את הסיכון של הפרטים. אחרי הכל, אנחנו אותם אנשים ומערכת האשראי מתפרנסת ממתן אשראי.
יש מה לעשות!
מחובתנו להתאים את עצמנו למציאות משתנה ולפעול בהתאם. לתכנן את צעדנו מראש תוך ידיעה והיכרות עם הסביבה בה אנו פועלים.
